החטיבה הבין-לאומית תומכת בפרויקטים בינלאומיים בכל שלבי הפיתוח:

• פרויקטי מו”פ – פרויקטים בשלבים מוקדמים בפיתוח המוצר, משלב הרעיון עד שלב האב-טיפוס במעבדה, בהם ליבת המו”פ או חלקה הגדול טרם בוצעו. פרויקטים מסוג זה מומלץ להגיש למסלולי מענק לשת”פ במו”פ.
• פרויקטי תוכניות הרצה (פיילוטים) – פרויקטים בשלבים מאוחרים בפיתוח המוצר, משלב האב-טיפוס במעבדה עד להדגמה לקראת הגעה למוצר מדף, בהם ליבת המו”פ או רובה כבר בוצעו. על מוצרים המוגשים במסגרת תוכניות אלו להיות בשלים להרצה. פרויקטים מסוג זה מומלץ להגיש למסלולי מענק לתוכניות הרצה (פיילוטים).

להסבר מפורט ודוגמאות לשלבי פיתוח שונים לחצו כאן. 

קריטריונים להערכה של פרויקטים בינלאומיים

ועדות המחקר של רשות החדשנות בהן עולים לדיון פרויקטים בינלאומיים מכל הסוגים מדרגות את הבקשות בהיבטים טכנולוגיים, עסקיים, וכלכליים-משקיים. בין השאר הוועדה מעריכה את הבקשות על פי:

• סיכונים ואתגרי פיתוח בתכנית
• רמת החדשנות ואתגרי התכנית
• יכולת החברה
• הפוטנציאל העסקי ומיצוב בשוק
• תרומה לכלכלת ישראל
• איכות שיתוף הפעולה הבינלאומי
• נושא הקניין הרוחני

 

הערכת סיכונים ואתגרי פיתוח בתכנית:

בפרויקט המוגש נבדק אם יש מענה לאתגר בסיכון גבוה או כשל שוק מימוני המצריך מימון ממשלתי.

• לפרויקטי מו”פ מצופה לראות תכנית מו”פ בעלת אתגרי פיתוח משמעותיים בסיכון טכנולוגי גבוה.
• לפרויקטי תכנית הרצה (פיילוטים), מצופה לראות תכנית הרצה עם אתגר גבוה של הטמעת טכנולוגיה מתקדמת בסביבה אמיתית.

 

הערכת רמת החדשנות ואתגרי התכנית:

בפרויקטים בינלאומיים משוקללת רמת החדשנות והאתגר של כלל המשימות בבקשה, תוך מתן משקל גבוה למשימות הליבה של התכנית, על פי הקריטריונים הבאים:

• מורכבות ועומק טכנולוגי בתכנית
• חדשנות פונקציונאלית
• אתגר (בבעיה ובפתרון)
• ישימות והיתכנות
• פיתוח קניין רוחני ופטנטים

*לחברות יצור מתקדם, חדשנות נבחנת ביחס לעצמן ולא ביחס לשוק (מסלול 36).

 

הערכת יכולות החברה:

יכולות החברה וצוות המו”פ ליישום ומימון הפרויקט והתהליכים הנחוצים להשלמתו צריכות להיות גבוהות וברות הוכחה על מנת שפרויקט בשיתוף פעולה עם חברה זרה יצליח. לכן, יכולות החברה מוערכות על פי הקריטריונים הבאים:

• יכולת טכנולוגית
• יכולת ניהולית/עסקית
• יכולת פיננסית
• יכולת צמיחה, כח אדם ומכירות, ללא קשר לפרויקט המוגש

 

הערכת הפוטנציאל העסקי ומיצוב בשוק:

בפרויקט המוגש נבדק אם המוצר או התהליך אשר יפותחו בפרויקט רלוונטיים למסחור בשווקי היעד.

כאשר קיים שוק העומד בפני שיבוש (Disruption) ובשל כך קיימת אי וודאות (סיכון) לגבי פוטנציאל השוק או מיצוב החברה בו, החטיבה רואה זאת באור חיובי. לכן, הבקשה מוערכת על פי הקריטריונים הבאים:

• גודל וקצב גידול השוק
• היערכות לחדירה לשוק
• יתרון תחרותי
• תיקוף השוק
• רווחיות (מחיר ועלות)

 

הערכת התרומה לכלכלת ישראל:

בפרויקט המוגש נבדק אם למוצר או לתהליך אשר יפותחו בפרויקט יש ערך כלכלי מוסף עבור כלכלת ישראל והשותף לפרויקט.

תרומה משמעותית למשק היא כאשר הצלחת הפרויקט מאיצה את צמיחתה של חברה ישראלית שלמה ובת קיימא. חברה שלמה היא כזו המנוהלת מישראל ומקיימת בארץ היקף ניכר משרשרת הערך של הפעילות העולמית (ניהול, תפעול, מו”פ, ייצור, שיווק ועוד), ובכך מביאה לתעסוקה בשכר גבוה למגוון עובדים מעבר לליבת עובדי המו”פ של החברה. לכן, הבקשה מוערכת על פי הקריטריונים הבאים:

• השפעת הפרויקט על החברה
• פוטנציאל להקמת “חברה שלמה” בישראל
• תרומה למשק בישראל

 

הערכת שיתוף הפעולה הבינלאומי:

איכות שיתוף הפעולה והסינרגיה בין החברה הישראלית לשותפתה הזרה חיוניות להצלחת פרויקט משותף, אלו צריכות לבוא לידי ביטוי בתכנית עבודה משותפת ומחייבת-הדדית כך שכל צד תורם תרומה ברורה ונחוצה לפיתוח טכנולוגיה בעלת ערך מוסף הנובע מהעברת ידע, חלוקת משאבים, תשתיות או קשרים מסחריים על פי יתרון יחסי, יישום חדשני של טכנולוגיות קיימות בשווקים חדשים ועוד. לכן, הבקשה מוערכת על פי הקריטריונים הבאים:

• איכות השותפים
• התועלת למוצרים כתוצאה מביצוע הפרויקט
• התועלת לחברה הישראלית
• תרומת החברה הישראלית
• אתגרי השת”פ

 

בחינת נושא הקניין הרוחני:

בפרויקטים בינלאומיים נדרשת התייחסות להסדרת הזכויות על קנין רוחני קיים והבעלות על כל קניין רוחני חדש אשר ייווצר במהלך הפרויקט בהתאם לחוק המו”פ.

במידה שלחברה הישראלית יש שותפה זרה בפרויקט, על השותפות להגיע להבנות הנוגעות לחלוקה או שיתוף בזכויות הקניין הרוחני, שימוש וגישה לתוצאות הפרויקט והסדרי שיווק:

• בשלב הגשת הבקשה נדרשת התייחסות לזכויות הקניין הרוחני במסמך הכוונות החתום ע”י השותפים.
• לאחר אישור הבקשה ולפני קבלת המענק יידרש הסכם רשמי בין החברות השותפות.
  ​

תהליך הבדיקה של פרויקטים בינלאומיים

לאחר הגשת הבקשה על ידי החברה לרשות, הפרויקט המוצע עובר תהליך בדיקה טכנולוגית והחברה המגישה עוברת תהליך בדיקה פיננסית. תהליך ההערכה והבדיקה אורך כשלושה חודשים והתשובה לחברה תישלח לאחר סינכרון עם השותפים הבינ”ל של רשות החדשנות.

1. קליטת הבקשה – הבקשה נקלטת ברשות ומועברת לבדיקה. במידה וההגשה על ידי החברה תתבצע עד 5 ימי עסקים בטרם התאריך האחרון להגשה, חטיבת התפעול תיפנה לחברה (במידת האפשר) עם מידע על חוסרים / תקלות במסמכים המבוקשים. בקשה שתתקבל באיחור או בצורה שאינה שלמה ותקינה תדחה ותוחזר לחברה.
2. בדיקה טכנולוגית – על פי צורך, בודק טכנולוגי ימונה מטעם רשות החדשנות ויבחן את התיק שהוגש על מנת להעריכו בהתאם לקריטריונים לעיל.  ניתן לקרוא עוד אודות תהליך הבדיקה כאן.
3. בדיקה פיננסית – על פי צורך, בודק פיננסי מטעם רשות החדשנות יבחן את החברה.
4. ועדת מחקר ברשות החדשנות הישראלית – לאחר הבדיקה, הבקשה תעלה לדיון בוועדת במחקר של הרשות בישראל לקבלת החלטה.
5. ועדה משותפת – במידה ויש גוף מימון או שותף נוסף לתכנית, תתקיים וועדה משותפת בין הרשות לגוף השותף לקבלת החלטה סופית בנוגע לפרויקט המוגש.
6. שליחת תשובה לחברה – לאחר קבלת ההחלטה הסופית (על ידי וועדת המחקר של הרשות בישראל או הוועדה המשותפת) תישלח התשובה לחברה המגישה.

 

 

לשאלות ובירורים

דסק אירופה: [email protected]

דסק אסיה-פסיפיק: [email protected]

דסק צפון אמריקה: [email protected]

דסק שווקים מתפתחים: [email protected]

יחידת התכנון: [email protected]